התחתונה סטרטוספירה שם נמצא רוב (UV מזוספירה טרמוספירה אקסוספירה השכבה החיצונית (העליונה)

Transcript

1 אקולוגיה Highlights : האקולוגיה כמדע עוסקת ביחסי הגומלין בין יצורים לסביבתם. אקוסיסטמה מוגדרת, כמערכת שבה מידת האינטרציות בין הפרטים שבה גדולה מזו של פרטים שאינם נמצאים בה. ביוספירה: החלק של כדוה"א שבו מתקיימים חיים. כולל את החלק העליון של גופי המים, חלק מהקרום המוצק ואת החלק התחתון של האטמוספירה. הידרוספירה: כל גופי המים, נהרות, ימים ואגמים. ליטוספירה: הלוחות המוצקים המרכיבים את קרום כדוה"א. קריוספירה: אזורים הנוצרים מאינטראקציות בין כדוה"א לאטמוספירה ולהידרוספירה. אזורים אלו מאופיינים ע"י טמפ' שליליות והימצאות של מים במצב הקריוספירה כוללת את מעטה הקרח על פני הים, קרחונים, קרח עונתי מוצק או קר. וקרח קבוע. מבנה האטמוספירה (בסדר עולה): טרופוספירה הריכוז הגבוה ביותר של גזים השכבה התחתונה סטרטוספירה שם נמצא רוב האוזון (המגן מפני קרינת (UV מזוספירה טרמוספירה אקסוספירה השכבה החיצונית (העליונה) אנרגיית השמש אחראית ל: עונתיות וטמפרטורה אופיינית לאזורים השפעה על זרמים אוקיינים שעות אור יום משתנות שינוי בטמפ ' משפיע על הוריקנים וסופות "אל ניניו" שינוי משטרי הרוחות הרוח לא מספיק חזקה כדי להביא נוטריינטים מלמטה אין פריחה של אצות התמוטטות הכלכלה. מאזן האנרגיה הגלובלי: מהשמש אנו מקבלים את הגלים הקצרים תדירות גבוהה אנרגיה גבוהה כ- 3% מהקרינה מוחזר לשמש ע"י האטמוספירה 19% נבלע ע"י העננים והופך לחום. כ- 70% מהקרינה נבלע ע"י כדוה"א כדוה "א פולט אל השמש גלים ארוכים תדירות נמוכה אנרגיה נמוכה 1

2 חלק מהקרינה חוזרת לכדוה"א (כ- 30% ) נתקלת במעטה גזי החממה ("אפקט החממה") סה"כ הקרינה הנפלטת מכדוה"א היא 144% מתוך 100% שנכנסת. הסיבה: יש קרינה מוחזרת שחוזרת לכדוה"א באופן מחזורי, אולם הסה"כ מאוזן. המאזן הכולל של האנרגיה (נכנסת ויוצאת) שווה לאפס, אולם באזורים מסויימים תיתכן אנרגיה שלילית ובאחרים חיובית. באזורים הקרובים לקו המשווה, יש עודף קרינה, כלומר יותר קרינה מגיעה מאשר נפלטת, ובאזורים הרחוקים מקו המשווה יש חוסר קרינה יותר קרינה נפלטת מאשר נקלטת. אפקט אלבידו: האלבידו הוא אחוז הקרינה (גלים קצרים) שמגיעה מהשמש ומוחזרת מפני השטח של העצם אליו הגיעה הקרינה. דוגמא: לכביש אלבידו נמוך (ולכן הוא חם) ולשלג אלבידו גבוה. טמפרטורה גלובלית: השונות האקלימית על פני כדוה"א נובעת בעיקר מחימום לא שווה ע"י השמש. קוי רוחב מרחק וזוית סיבוב של כדוה"א סביב השמש השפעה על הרוחות הגלובליות אויר חם עולה ומתקרר ויורד שוב ולבסוף שוקע ונע לכיוונים צפון/דרום סירקולציה גובה פני הים הבדלי יבשה- םי זרימה אוקיינית אפקט קוריוליס: משפיע על הרוחות בכדוה"א וכיוון נשיבתם זו הסיבה שרוחות אינן נושבות ישירות מדרום לצפון. כדוה "א נטוי בזויתו אפקט על הרוחות הגלובליות הסתת כיוון הרוחות לכיוון ימין בצפון ולכיוון שמאל בדרום. דיאגרמות אקלים: ציר X חודשי השנה, כאשר החודשים המודגשים מציינים טמפ' מינימלית מעל האפס ( ציר Y שמאלי שינוי עונתי של הטמפ' הממוצעת ציר Y ימני ממוצע משקעים חודשי המעגל ההידרולוגי: החיים במים: מים בצורה קבועה נכנסים אחד למאגר של האחר כמישקעים או על פני השטח או כזרם מתחת לפני השטח, ומשאירים את המאגר כהתאדות או כזרמים. מעגל זה מונע ע"י אנרגיה סולרית שמגיעה מהרוח ומאדה את המים. יותר מ- 70% משטח כדוה"א הוא מים, בצורה של נהרות, אגמים ואוקיאנוסים. מאגרי מים אלו אוגרים מים לתקופה מסוימת, ובסיומה מתחדשים המים או עוברים למאגר אחר. 2

3 אנרגיה סולרית הנעת רוחות ואידוי מים אדי המים מתקררים כשהם עולים מפני השטח של האוקיאנוס והופכים לעננים ועננים אלו בסופו של דבר, ע"י רוחות ואנרגיה סולרית, גורמים לגשם או לשלג, שברובו חוזר לאוקיאנוס וחלקו עובר ליבשה ויכול לחזור לאחר מכן לאטמוספירה, או לשמש לאורגניזמים ייבשתיים, וחלק יכול "לסיים את חייו" כנהר או אגם שבסופו של דבר ימצאו את עצמם בחזרה באוקיאנוס. אקוויפרים: מאגרים תת קרקעיים של מי תהום, החודרים מפני היבשה אל תוך הקרקע ונאגרים שם. המים הנאגרים מחלחלים אל הים ולהפך. טמפ' במערכות מימיות: מרבית החום נכנס ויוצא דרך פני שטח האגמים 3.96 c צפיפות מים מקסימלית בטמפ' של מעל ומתחת לטמפ ' זו צפיפות המים יורדת 0 ל - c. 4 c הירידה בצפיפות משמעותית יותר מאשר בין 4 c מעל ככל שהטמפ ' גדלה צפיפות המים גדלה ולהפך. האוקיאנוס: סיכום פרק 3 עמ' 80 בספר האוקיאנוס מהווה את השטח (הרציף) הגדול ביותר בכדוה"א. האוקיאנוס בכלליות מתחלק למספר אזורי עומק, כאשר לכל אזור איפיון שונה של אורגניזמים ימיים. חדירה מוגבלת של אור מגבילה את היצורים הפוטוסינטזים לאזורים אפיפלאגים (השכבה החמה והמוארת של האוקיאנוס) ויוצרת שכבה תרמית,("Thermcline") שדרכה הטמפ' משתנה במהירות בהתאם לעומק. הטמפרטורות באוקיאנוס הרבה יותר יציבות מאשר ביבשה. אוקיאנוסים טרופים יציבים יותר מבחינה כימית ופיסיקלית. האוקיאנוס הפתוח תומך במספר גדול של מינים, וחשוב להרכב הכללי של פחמן וחמצן. יערות ה- Kelp (=מאקרו אצות) : אלו יערות מימיים המצויים בעיקר בקוי רוחב ממוצעים. בשכבות התחתונות ישנם אזורים עשירים בנוטריינטים (חנקן, חמצן וברזל), מהן האצות ניזונות. כמו כן ניזונות האצות גם מאורגניזמים מתים, ע"י פירוק של חיידקים,וממקורות אטמוספירים (אבק). שוניות האלמוגים: גם אצות ים וגם אלמוגים גדלים על פני שטח האוקיאנוס במקום שיש מספיק אור כדי לבצע פוטוסינטזה. רוב האצות מוגבלות לטמפ' קרה יחסית (עד 20 c ),והאלמוגים מוגבלים לטמפ' שבין, 18 c 29 c ואילו התחממות רבה יותר יכולה לגרום לחימום שטח פני המים ולקריסה של שוניות האלמוגים (הלבנת אלמוגים). 3

4 אצות ואלמוגים נסחפים בזרם הים, וע"י כך מעבירים חמצן, נוטריינטים ומסירים פסולת. אלמוגים גדלים רק במים המכילים מלח בצורה יציבה, ועם הרבה חמצן. אזורי הגאות והשפל: אזורי גאות ושפל נמצאים לאורך החוף לאורך אלפי קילומטרים מסביב לעולם. ניתן לחלק אזורים אלו למספר חלקים: האזור הגבוה ביותר ) zne ), supratidal אשר נרטב ע"י גלים, אולם לעיתים נדירות מכוסה בגאות. מתחתיו אזור שנקרא " zne ", intertidal המכוסה בשכבתו העליונה רק כאשר יש גאות ממש חזקה, ובשכבתו התחתונה אזור שנותר לא מכוסה רק בשפל ממש חזק. מתחת לאזור ה-, intertidal zne נמצא אזור תת גאות ושפל zne") ") subtidal שנשאר מכוסה במים גם במהלך שפל חזק. המרחק והתזמון של הגאות והשפל נקבעים ע"י אינטראקציה של אפקט כח המשיכה של השמש והירח על המים. שפכים, ביצות ויערות טרופים: אזורים אלו נמצאים בכל מפגש/מעבר בין מים מתוקים (נחלים) לבין סביבה ימית או יבשתית. אורגניזמים רבים לא נמצאים שם יחסית לאזורים מימיים אחרים, אולם היצרנות הראשונית prductivity) ( היא גבוהה. באזורים אלו ניתן לדוג דגים ולמצוא קרקע פוריה ומזינה לאורגניזמים ימיים ויבשתיים. רוב הדגים וחסרי החוליות נמצאים בשפכים שתפתחו מיצורים ימיים קדמונים, אולם השפכים גם נותנים מכסה למגוון רחב של חרקים ממקור מים מתוקים. כל האורגניזמים המאכלסים ביצות ושפכים חייבים להיות עמידים ושיחים מבחינה פיזיולוגית. ביצות ושפכים יכולים גם למשוך ציפורים. ביערות הטרופים, ישנם בנוסף לציפורים גם קרוקודילים, תנינים וגם (בהודו בעיקר) נמרים. נהרות ונחלים: אלו מערכות דינמיות שהטמפ' שלהם תלויה בטמפ' האויר, אך לעולם לא תהיה קיצונית מדי. מאפייניהם הכימיים ועוצמת הזרם שלהם תלויים באקלים, וכך גם האורגניזמים החיים בהם. אגמים: אגם הוא בעצם " םי קטן", הנוצר באזורים טקטונים (שבהם חלה תזוזה של קליפת כדוה"א) או ליד הרי געש, או ליד קרחונים. מספר אגמים מרכיבים את רוב המים המתוקים בביוספירה. מבנה האגם מקביל לזה של האוקיאנוס, אולם במימדים קטנים בהרבה. מליחות האגמים היא דינמית. שכבות האגמים והרכבם משתנים בהתאם לקווי הרוחב שבהם הם נמצאים. אפילימניון: השכבה העליונה של מאגר המים ובה הטמפ' הגבוהה ביותר ואחידה לאורך כל השכבה. מטאלימניון: השכבה האמצאית שבה יש "תרמוקלינה" אזור שבו יש שינוי חד בטמפ' המים. היפולימניון: השכבה התחתונה, יכולה להיות אזור אנ-אירובי (ללא חמצן), שבו יש אורגניזמים אנאירובים. ככל שהמים קרים יותר מסיסות הגזים גבוהה יותר. 4

5 באזורים אלה יש פחות פוטוסינטזה (אין אור) ולכן צריכת החמצן גבוהה יותר מיצירת החמצן. אנרגיה ומקורות תזונה (פרק 6): אוטוטרופים: יצרנים ראשוניים, המנצלים את אור השמש כדי לייצר מזון (פוטוסינטזים) או מול' אנאורגניות כמקור אנרגיה (כימוטרופים). הטרוטרופים: יצרנים שניוניים, אוכלים יצורים אחרים. מיקסוטרופים: גם וגם, דוגמא: צמח טורף, אלמוגים. מנגנונים להגדלת היכולת הפוטוסינטטית: מיקום הצמח/אצה מספר שעות אור הגדלת כושר קליטת האור פיגמנטציה, הגדלת כמות הכלורופיל התוך תאי, גודל העלים. phtsynthetically active radiatin PAR "האור הנראה", בעל אורכי גל בין ננו מטר, מכונה גם "צפיפות זרם הפוטונים", כלומר מס' הפוטונים שפוגעים במ"ר בשניה. אור זה מסוגל מצד אחד לתת אנרגיה מספיקה לתהליכים םוטוסינטטים ומצד שני לא מסוגל להרוס מולקולות אורגניות. עקומי פוטוסינטזה: 1. עקומת יעילות פוטוסינטטית של צמח או אצה:, I sat כלומר הקרינה הדרושה (צפיפות האור הדרושה) כדי לייצר את מקסימום ציר X הפוטוסינטזה, per יח ' שטח per, יח' זמן., CO 2 פליטת חמצן)., P max כלומר השיעור המקסימלי של הפוטוסינטזה ) קליטת צי Y P max לא מתחיל מראשית הצירים מפני שיש את עניין הנשימה. * ככל שמעלים את עוצמת האור יש עלייה בפוטוסינטזה עד למקסימום. מעבר לפוטוסינטזה המקסימלית קצב הפוטוסינטזה לא ישתנה גם אם מעלים את עוצמת האור. יכול להיות מצב שבו במקום קו ישר תהיה ירידה, מצב זה נקרא "פוטואינהיבציה", כלומר עודף אנרגיה שגורמת לרדיקלים חופשיים, הפוגעים במול' התא.החלבון העיקרי שנפגע במצב זה הוא, D1 שאחראי לריאקציה פוטוסינטזית. 2. צמח מדבר לעומת צמח בקרקעית היער: לצמח מדבר יתרון על צמח שנמצא בקרקעית היער מבחינת מספר שעות אור ויכולת חשיפה לשמש. הצמח שבקרקעית היער צריך להיות בעל כושר ספיגת אור יעיל יותר בעוצמות נמוכות, והקצב המקסימלי יהיה נמוך יותר בהשוואה לצמח המדברי. פרמטרים נוספים המשפיעים על תהליך הפוטוסינטזה: רמות CO2 וחמצן אנזים מקבע פוטורספירציה האנזים נקרא "רוביסקו" 5

6 .( CO 2 (פוטורספירציה: התהליך בו הרוביסקו לוקח חמצן במשך היום על חשבון ה- CO 2 נהפך לשלדים סוכריים ובסופו של דבר לביומסה תוך כדי תהליכי נשימה - שחרור חמצן. כמות מים התאיידות טמפרטורה נוטריינטים פתרונות להגברת הפוטוסינטזה: פתיחת הפיוניות וסגירת הסטומטות (להיזכר בפרל-טרבס) כדי למנוע איבוד מים פוטורספירציה שימוש ברוביסקו כמחמצן צמחי C4 ו- CAM. צמחי : C 3 צמחים רגילים, בהם הפוטוסינטזה נעשית בתאי המזופיל. התוצר הסופי של צמחים אלו הן מול' של 3 פחמנים ולכן נקראים C3. צמחי : C 4 צמחים שפיתחו אזורים מיוחדים לביצוע הפוטוסינטזה בנוסף לתאי המזופיל תאים שנקראים cells"."bundle sheath CO 2 לחומצה תאים אלו מוגנים מחום, בעזרת אנזים ה" pep קרבוקסילאז", שהופך את ה- CO 2 שקרוב לרוביסקו, ויכול להיות מקובע מחדש לסוכרי 4 פחמנית, וחומצה זו מתפרקת ל-.C3 CO 2 ולא יכול להשתמש במולקולה 4 פחמנית. רוביסקו מקבע רק צמחי :CAM אלו צמחי מדבר שפיתחו מנגנון מיוחד כדי להוריד את כמות הטרנספירציה (אידוי) ולהעלות את כמות הפוטוסינטזה. קיבוע הפחמן נעשה בלילה, כאשר טמפ' נמוכה יותר (ללא אור) מורידה את קצב איבוד המים. CO 2 במהלך השגת הצמחים אלו כל הריאקציות מתרחשות באותם תאים. אין קצב גדול של פוטוסינטזה, אולם יעילות השימוש במים גבוהה יותר מאשר צמחי C3 ו-.C4 צמחי CAM צמחי C4 צמחי C3 אננס תירס חטה, אורז, תפו "א מינים עיקריים Succulent cells Bundle sheath מזופיל תאי פוטוסינטזה cells גבוהה מ טמפ ' אופטימלית 6

7 נוטיינטים והשפעתם על צמחים: מאקרונוטריינטים פחמן חנקן זרחן גפרית סידן נתרן סיליקה מיקרונוטריינטים מגנזיום ברזל אשלגן אבץ מנגן נחושת CO רקמות צמחים בדר"כ מכילות ריכוזים נמוכים יותר של חנקן ופוספט ( NO3 ככל שמתקרבים ליבשה ישנו ביקוש לרכוזים גבוהים יותר של ניטראט ) בני אדם אינם צורכים ניטראט ניתן לראות התאמה בין ריכוז הניטראט להימצאות אצות אוטוטרופים/כימוטרופים: משתמשים במול' אנאורגניות כמקור אנרגיה יכולת פירוק ויצירת ביומסה חימצון גופרית הטרוטרופים: הרביבורים אוכלי צמחים טורפים קרניבורים אוכלי בשר דטריטיבורים גם הרביבורים וגם קרניבורים ההרביבורים: הצמחים, שאותם הרביבורים אוכלים, מכילים כמות גדולה יחסית של פחמן וריכוז נמוך של חנקן. הם גם בעלי הגנות פיזיקליות וכימיות (קוצים,צלולוז,ליגנין) שאיתן ההרביבורים צריכים להתמודד. הקרניבורים: קרניבורים צורכים טרף עשיר בנוטריינטים. בעיות בהשגת הטרף הרצוי: הסוואה הגנות אנטומיות (רעלים) הגנות התנהגותיות (מעוף) חקינות בטסיאנית (להיזכר במוטרו) 7

8 סיכום פרק 6 עמ' 157 בספר אורגניזמים משתמשים ב- 3 מקורות אנרגיה עיקריים: אור, מול' אנאורגניות ומול' אורגניות. CO 2 מפחמן ואור, באורכי גל שבין צמחים פוטוסינטטים ואצות משתמשים ב nm כמקור אנרגיה. אור באורכי גל אלו נקרא "האור הנראה" או phtsynthetically active PAR.radiatin PAR יכול להיות מרכיב אנרגיה בספקטרום השמש בשכבה הימית. PAR גם יכול להימדד כצפיפות זרם הפוטונים הדרוש לפוטוסינטזה, והוא נמדד בדר"כ ב- μml למ"ר לשניה. ישנן 3 סוגים עיקריים של צמחים המבצעים פוטוסינטזה: C4 C3, ו- CAM. יעילות גבוהה יותר לשימוש במים מאשר צמחי C3. בעלי ו- CAM C4 הטרוטרופים משתמשים במול' אורגניות גם כמקור לפחמן וגם כמקור אנרגיה. הרביבורים, קרניבורים ודטריטיבורים מתמודדים עם בעיות אחרות כמו רקמת צמח קשיחה, ריכוז נמוך של חנקן וריכוז גבוה של פחמן, הגנות פיזיקאליות וכימיות של הצמח/טרף וכו'. השיעור שבו אורגניזמים יכולים לבצע פוטוסיטנזה הוא מוגבל, וזאת ניתן לראות לפי עקומות הפוטוסינטזה. אקולוגים התפתחותיים מעריכים כי לאורגניזמים יש גישה מוגבלת לאנרגיה. הברירה הטבעית תעדיף אורגניזמים יעילים יותר מבחינת השגת אנרגיה ונוטריינטים. פרק 16 עמ' 389 בספר Cmmunity "קהילה" אוסף של מינים המקיימים ביניהם אינטראקציה באזור מוגדר. Ppulatin "אוכלוסיה" קבוצה של פרטים של מין מסוים המתגוררים באזור מסוים. מארגי מזון: יצרנים ראשוניים (הרמה הטרופית הגבוהה ביותר) בזבוז מירבי של אנרגיה צרכנים ראשוניים אוכלים את היצרנים הראשוניים (אוכל רק צמחים) צרכניים שניוניים אוכלים את הצרכנים הראשוניים (אוכל רק בשר) צרכנים שלישוניים (בני אדם) מפרקים, מייצרים אנרגייה, אוכלים שיירי חומרים מתים. ככל שעולים ברמה הטרופית יש יותר איבוד אנרגיה יחסי טורף נטרף : לגורם מסוים כמו מיני מפתח (לדוג' כוכב ים), יש השפעה על אוכלוסיה מסויימת שמרכיבה את רוב המזון של אותו טורף. אינטרקציות חלשות: לטורף יש מספר העדפות, ההשפעה על המינים הנטרפים היא קטנה יותר לחץ ישיר שמתחלק על יותר מינים. מינים טרופים: הכנסת מינים חדשים למארגי מזון קיימים. 8

9 פרק 19 מעגל הזרחן סכימה עמ' 434 בספר: הזרחן מהווה חלק ממול ' ה- ATP ומול' שכאשר הן מתפרקות הן משמשות לאנרגיה. הפוספט מצוי בכמות מועטה בביוספירה, בניגוד לפחמן וחנקן. הפוספט מצוי בעיקר במצבורי מינרלים ובמשקעים ימיים. סלעי משקעים עשירים בפוספט משמשים לדישון ולפוריות הקרקע הסלעים מתמוססים ונשחקים וכך משתחרר פוספט לאטמוספירה. רוב הפוספט מופיע בצורה הכימית שלא זמינה לצמחים. פוספט רב נשטף לנהרות ומגיע לאוקיאנוס, והופך להיות לסלעי פוספט ולאדמה חדשה. מעגל החנקן סכימה עמ' 435 בספר: 9

10 בדומה למעגל הפחמן, מעגל החנקן כולל גם את האטמוספירה בצורתו המולקולרית של. N 2 החנקן, למרות זאת רק אורגניזמים מועטים (מקבעי חנקן) יכולים להשתמש בחנקן בצורתו האטמוספירית: ציאנובקטריה חיידקי קרקע חיידקים החיים בסמוך לשורשים של צמחי קיטניות פטרייות מסויימות החיות בסמוך לעצים מסויימים. קיבוע החנקן הינו תהליך הדורש אנרגיה, מכיוון שהקשר חנקן-חנקן הוא משולש.. NH 3 ע "י קיבוע הוא הופך לאמוניה - קיבוע החנקן מתרחש בתנאים אירובים, בסביבה יבשתית וימית. רק חלק קטן מהחנקן בביוספירה עובר קיבוע חנקני, והופך להיות זמין עבור אורגניזמים אחרים. + ( NH 4, שיכול להיות מומר לניטראט הפטריות והחיידקים משחררים חנקן כאמוניום ) ) ( ע"י חיידקים אחרים, תהליך הנקרא "ניטריפיקציה ". + NO 3 NH 4 3 NO 3 ניטריפיקציה: דה-ניטריפקציה: N NO בתנאים אנאירוביים, ומשחרר אנרגיה. 2 מעגל הפחמן סכימה עמ' 436 בספר: פחמן נע בין אורגניזמים ע"י 2 תהליכים ביולוגיים עיקריים: פוטוסינטזה ונשימה. CO 2 לאטמוספירה. CO 2 מהאטמוספירה, בעוד שהנשימה מחזירה פוטוסינטזה מסירה CO 2 חייב קודם להתמוסס במים לפני שיצרים רשוניים יוכלו להשתמש במערכות ימיות ה-, HCO 3 ועם CO 2 מתמוסס במים, הו מגיע לש"מ עם הבי-קרבונאט, בו. ברגע שה-. CO 3 קרבונאט חלק ממעגלי הפחמן נותרים לא זמינים למשך תקופות ארוכות. לפחמן בקרקע, דלק מאובנים, וסלעי קרבונאט יקח בדר"כ הרבה זמן לחזור לאטמוספירה. CO 2 אטמוספירי, ע"י כיום דלק מאובנים (שמן,פחם וגזים טבעיים) הפך למקור עיקרי של הפיכתו לאנרגיה. 10

11 מעגל החמצן: החמצן שנמצא באטמוספירה מגיע מפעילות ארוכת טווח של צמחים. הסתגלות בע"ח לנשימה התאית המבוססת על חמצן התרחשה רק לאחר מכן. יש צורך במערכת שתגן מפני חמצן כדי שניתן יהיה להשתמש בו לשם חמצון לצורך מטבוליזם. הקדמה לפרק 20: ב- 1,794, קפטן ג'ורג' ואנקובר ביקר במפרץ הידוע כיום בשם: "מפרץ הקרחון" באלסקה. הוא לא יכל לעבור מעבר למפרץ מפני שדרכו היתה חסומה ע"י קרחון יבשתי. ואנקובר (1,798) תיאר את ה"סצינה" בדרך הבאה: "חופי היבשת יוצרים 2 מפרצים פתוחים גדולים אשר חוסלו ע"י הרים מוצקים קטנים של קרח (קרחונים), העולים במאונך מקצה המים, וקשורים לצפון ע"י סוקציה של ההרי הקרח הגבוהים, אשר מתארכים מזרחה מכיוון הר Fairweather" " (הנמצא בגבול בין דרום אלסקה לקנדה ). ב- 1,879, ג'ון מור חקר את חוף אלסקה, כאשר הוא נשען על תיאוריו המוקדמים של ואנקובר. מור (1,915), ציין בעיתונו שתיאוריו של ואנקובר היו מדויקים, להוציא את האיזור שבתוך מפרץ הקרחון. בכל מקום שואנקובר פגש "הר של קרח", מור מצא מים פתוחים. הוא ומדריכיו משבט ה"הונה" חתרו בסירתם דרך מפרץ הקרחון בגשם ובערפל, מפלסים את דרכם בתוך דרך לא מתוכננת. בסופו של דבר הם מצאו את הקרחונים, שע"פ הנחתו של מור נסוגו כ- 30 עד 40 ק"מ לאורך עמק הקרחון. מור לא מצא יערות בחלקים העליונים של המפרץ. הוא וחבורתו נאלצו להדליק מדורות מגזעי עץ של עצים גדולים מתים, שנחשפו מנסיגת הקרחון. מור גילה שהעץ ה"מאובן" הזה הוא שריד של יער שהיה מכוסה בעבר במשך מאות שנים ע"י קרחונים. עוד הוא גילה שצמחים איכלסו במהירות את האזורים שלא היו מכוסים בקרחונים, ושהאזור החשוף העתיק ביותר כבר הכיל יערות. התצפיות של מור במפרץ הקרחון פורסמו ב- 1,915 ונקראו עוד באותה השנה ע"י האקולוג וויליאם ס. קופר. קופר, שנאחז ברעיונותיו של מור, ביקר את מפרץ הקרחון ב- 1,916 התקופה של תחילת תקופת המחקר. קופר ראה את מפרץ הקרחון בתור "המעבדה האידיאלית" למחקר על ה"המשכיות האקולוגית" successin) (eclgical או "סוקציה" שהיא השינוי ההדרגתי בצמחים ובקהילות של בע"ח באזור שבו יש הפרעות או יצירת של סובסטראט חדש. מפרץ הקרחון היווה מקום אידיאלי למחקר זה בשל ההיסטוריה של נסיגת הקרחונים. קופר בסופו של דבר ערך 4 מסעות למפרץ הקרחון. מחקרו ומחקרם של אקולוגים אחריו יצרו תמונה מפורטת של שינויים אלו. מספר מינים של צמחים צמחו באזור במשך 20 השנים הראשונות לאחר שהאזור נחשף ע"י נסיגת הקרחונים. צמחים אלו, הראשונים ברצף סוקציה מוצלח, יצרו "קהילה ראשונית". המינים הנפוצים ביותר בקהילות צמחים אלו הם עצי ערבה, זרעי כותנה ועוד. 30 שנה לאחר שהאזור נחשף, הקהילה הראשונית גדלה בהדרגה, והחלו לשלוט עליה שיחים ננסיים.(Dryas) בשל העובדה שהסוקציה מסביב למפרץ הקרחון התרחש באזור חדש שחשף סובסטראטים גיאולוגים, שלא שונו ע"י אורגניזמים, אקולוגים מתייחסים לתהליך זה כ"סוקציה ראשונית". 11

12 באזורים בהם ההפרעה הורסת את הקהילה החיה בה ולא את הקרקע, התהליך נקרא "סוקציה שניונית". דוגמא לסוקציה שניונית: באדמות חקלאיות שננטשות, או לאחר שריפה ביערות. הסוקציה בדר"כ מסתיימת באוכלוסייה שנשארת יציבה עד להפרעה הבאה. הקהילה שבסוקציה מאוחרת זו נקראת "קהילת השיא". קהילה זו תלויה במצבים סביבתיים. מחקרים על סוקציה מראים שקהילות ) cmmunities ( ואקו-סיסטמות הן לא סטאטיות, אלא דינמיות, ומשתנות במהירות בתגובה להפרעה, שינוי סביבתי וגם לפי הדינמיקה הפנימית שלהן. ברוב המקרים ניתן לחזות את השינוי, לפחות לטווח הקצר, ובפרק זה (כן, זו רק ההקדמה) יתוארו תבניות השינוי בקהילות ובמאפייני האקו-סיסטמה תוך כדי תהליך הסוקציה, וגם המנגנונים האחראיים לשינויים אלו. סיכום פרק 20 עמ' 473 המשכיות successin") ") היא השינוי ההדרגתי בצמחים ובקהילות של בע"ח באזור המלווה בהפרעות או ביצירת סובסטראט חדש. סוקציה ראשונית מתרחשת בסובסטראטים גיאולוגים חדשים שנחשפו ולא עברו שינוי משמעותי ע"י אורגניזמים. סוקציה שניונית מתרחשת באזורים בהם ההפרעה הורסת את בע"ח שחיו בה מבלי להרוס את הקרקע. סוקציה בדר"כ מסתיימת ב"קהילת שיא" שהאוכלוסיה שלה נשארת יציבה עד להפרעה חדשה. שינויים בקהילה תוך כדי סוקציה כוללים עלייה בשונות המינים ושינויים בהרכבם. סוקציה ראשונית של יערות מסביב למפרץ הקרחון יכולה להתרחש במשך 1,500 שנה, בעוד שסוקציה שניונית של יערות יכולה לקחת "רק" 150 שנה. סוקציה באזור הגאות והשפל מתרחשת בפרק זמן של בין שנה אחת ל- 3 שנים וסוקציה בתוך המדבר מתרחשת בפחות מחודשיים. למרות ההבדלים הגדולים בזמן הדרוש, כל סוגי הסוקציה מראים עלייה בשונות המינים לאורך זמן. שינויים באקו-סיסטמה תוך כדי תהליך הסוקציה כוללים עלייה בביומסה, ייצור ראשוני, נשימה ושימור נוטריינטים. תהליך הסוקציה במפרץ הקרחון יצר שינויים במספר מאפיינים של האקו-סיסטמה, כולל עלייה בעומק הקרקע, רכיבים אורגנים, לחות וחנקן. לאורך אותו רצף של סוקציה, מספר מאפייני קרקע הראו ירידה בגודל צפיפות הקרקע, ph ובריכוז הזרחן. סוקציה ב"יער הניסוי הובארד ברוק" העלתה את כמות הנוטריינטים ע"י האקוסיסטמה של היערות. ניתן לחזות שינויים במאפיינים שונים של אקוסיסטמות שונות תוך כדי הסוקציה, כמו בסיקאמור קריק, אריזונה וזה כולל ביומסות, ייצור ראשוני, נשימה ושימור של חנקן. מנגנונים שמניעים סוקציה אקולוגית כוללים סיוע, סובלנות ועיכוב. רוב המחקרים של הסוקציה תומכים במודל ה"סיוע" ה, "עיכוב" או עירוב של השניים. גם סיוע וגם עיכוב מתרחשים תוך כדי סוקציה באזורי גאות ושפל, וגם תוך כדי סוקציה ראשונית ושניונית של יערות. יציבות של קהילה יכולה להיגרם כתוצאה מחוסר הפרעות או התנגדות של הקהילה או יכולת התאוששות מהירה שלה בהתמודדותה כנגד ההפרעה. אקולוגים בדר"כ מגדירים יציבות כ"התנגדות של הקהילה או של האקוסיסטמה כנגד הפרעה". התנגדות היא היכולת של הקהילה או האקוסיסטמה לשמור את המבנה שלה ו/או תיפקוד בהתמודדות כנגד סכנה/הפרעה אפשרית. 12

13 היכולת להתאושש לאחר ההפרעה נקראת."resilience" קהילה או אקוסיסטמה המסוגלת להתאושש יכולה "לעבור" הפרעה מוחלטת ובמהירות לחזור למצבה הקודם. מחקרים של ניסוי פארק "גראס" מציעים שניתן למדוד את ה"יציבות". כך מצאו, שיכולת התאוששות מושפעת מזמינות של משאבים, בעוד שהתנגדות יכולה להיווצר כתופעה של."landscape-level" צילום חוזר יכול לשמש כבדיקה ארוכת טווח לשינוי אקולוגי. רוב סוגי הסוקציה ורוב תגובות הקהילות והאקוסיסטמות לשינויי אקלים מתרחשות לאורך תקופות ארוכות. צילום חוזר נעשה בעל ערך רב לסייע לאקולוגים לחקור את השינויים ארוכי הטווח האלו. סיכום פרק 23 עמ' 545: פרק זה מתמקד בתופעות ובתהליכים כלל-עולמיים, כולל מערכות מזג אוויר גדולות ושינוי גלובאלי שנגרם ע"י בני אדם. אנו (בני האדם) המינים היחידים המשפיעים השפעות כלל-עולמיות על הסביבה. כדוה"א עטוף במעטפת אטמוספירית הגורמת לביוספירה להיות מקום המתאים לחיים שאנו מכירים. האטמוספירה מפחיתה את כמות האור האולטרא-סגולי המגיע לפני השטח. האטמוספירה גם עוזרת לשמור על חום שטח כדוה"א ע"י "אפקט החממה" וכך החום נשמר יותר מאשר היה נשמר ע"י גזי חממה כמו אדי מים, מתאן, אוזון, חנקן חמצני, פחמנים כלורו-פלואורים ופחמן דו חמצני. התנודה הדרומית של ה"אל ניניו" היא תופעה אטמוספירית ואוקיאנית בקנה מידה עצום, המשפיעה על מערכות אקולוגיות כלל עולמיות. התנודה הדרומית של ה"אל ניניו" היא דינמית מאוד, זוהי מערכת אקלים בקנה מידה עצום המשנה את טמפ' פני השטח של הים ואת הלחץ הברומטרי לאורך האוקיאנוס ההודי והאטלנטי. בעיצומו של ה"אל ניניו", פני השטח של הים באוקיאנוס האטלנטי (בצד הטרופי מזרחי) מתחממים מעל הממוצע והלחץ הברומטרי בצד המערבי נמוך מהממוצע. "אל ניניו" מביא עלייה בכמות המישקעים בצפון ודרום אמריקה ובצורת לאוקיאנוס המערבי. תקופות של טמפ' פני שטח של הים נמוכות מהממוצע ולחץ ברומטרי גבוה מהממוצע בצד המזרחי של האוקיאנוס נקראות Ninas"."La ה"לה נינה" גורמת לבצורת בצפון ודרום אמריקה ולכמות מישקעים גבוהה מהממוצע באוקיאנוס המערבי. השינויים במזג האוויר הנגרמים מה"אל ניניו" גורמים להשפעות על אוכלוסיות הים והיבשה מסביב לעולם. פעילות אנושית העלתה את כמות מעגלי קיבוע החנקן בביוספירה. לאורך מיליוני שנים, האורגניזמים היחידים שיכלו לקבע חנקן היו חיידקים ופטריות מסוימות. הכמות הכוללת של חנקן מקובע ע"י מקורות היסטורים אלו הוא בערך TgN 130 לשנה. כיום החנקן המקובע כתוצאה מפעילות אנושית הוא בערך 135 עד TgN 145 לשנה, הרבה יותר מכל המקורות האחרים. העשרת חנקן בקנה מידה גדול עלולה לאיים על שונות ביולוגית בכך שהיא יכולה ליצור תנאים סביבתיים שיעדיפו מינים מסוימים על חשבון מינים אחרים. שינויים מהירים בתבניות כלל עולמיות של האדמה עלולים לאיים על השונות הביולוגית. פעילות אנושית, בעיקר חקלאית ועירונית, שינתה בצורה משמעותית כשליש עד חצי מהשטחים נטולי הקרח בכדוה"א. דוגמא לכך היא כריתת יערות טרופים. 2 בין השנים 1978 ו- 1988, שיעור כריתת היערות באמזונס בברזיל הגיע לכ- Km 15,000 2 לשנה. עד, 1988 השטח הכולל לכריתת יערות באמזונס היה מ- Km 230,000 עד ל- 2 Km 588,000 לשנה. 13

14 השיעור הגלובאלי של כריתת היערות הטרופים מ עד 1988 היה בערך 30,000 2 Km לשנה. כריתת יערות מאסיבית התרחשה גם מחוץ לאזורים הטרופים. בשל האפקט השלילי של הפחתת השונות באזורי התיישבות של בע"ח, שינויי קרקע אלו מהווים איום גדול לשונות הביולוגית הכלל עולמית. CO 2 באטמוספירה, וכתווצאה מכך הטמפ' הכלל פעילות אנושית מעלה את ריכוז ה- עולמית עולה גם היא. CO 2 באטמוספירה עבר שינוי חד בדיקות של האוויר הכלוא בתוך קרח מראות שריכוז ה - במהלך ה- 160,000 השנים האחרונות, וגם שהשתנתה הטמפ' הכלל עולמית. CO 2 באטמוספירה קשורות ביחס ישר לטמפ' גבוהות בעולם. רמות גבוהות של CO 2 באטמוספירה בשתי המאות האחרונות הגיעה לרמות שונות מאשר ב- ההצטברות של 160,000 השנים האחרונות. CO 2 באטמוספירה מושפעת באופן ישיר משריפה של דלק של הטענה היא שנוכחות מאובנים. CO 2 באטמוספירה משפיע על האקלים הכלל עולמי ועל המבנה ותהליכי הגידול בריכוז ה- מערכות אקולוגיות החל מאוכלוסיות ועד לנופים. רשתות של מחקר משותף עוזרות לאקולוגיה הכלל עולמית. השינויים החדים במזג האוויר גורמים לאתגר לקהילה המדעית. חקירת האוקולוגיה בקנה מידה עולמי דורשת ממדענים לפתח כלים וגישות חדשות. מיכשור חדיש בעל טכנולוגיות מתקדמות נהיה יותר יותר נפוץ במערכת הכלים של האקולוגים. אולם רוב הפיתוחים המתקדמים הדורשים מחקר בקנה מידה עולמי יכולים לגרום לשינויים ב"תרבות" המדע. המורכבות ושינויים גלובאלים בקנה מידה עולמי דורשים מהמדענים לעבוד בצוותים רב תחומיים, לאומיים ובין לאומיים. צוותים בין לאומיים של מדענים חוקרים כיום בקנה מידה עולמי בעיות אקולוגיות בחקר הסביבה המדגיש את שיתוף המידע ואת גישת הצוות למחקר. סיכום ההרצאה האחרונה הפרעות באקוסיסטמה: הפרעה היא נזק, הרג, גרימה למעבר או שינוי של אוכלוסיות. ההפרעה בדר"כ משנה את המשאבים, את זמינותם ואת הסביבה הכימית והפיזית של אקוסיסטמות אלו. הפרעה א-ביוטית: אש, רעידת אדמה, צונאמי, התפרצות הרי געש, סופות קרח הוריקנים. הפרעה ביוטית: מחלות, טריפה, הפרשת רעלים, התקפה ויראלית. CO 2 באטמוספירה עלה בצורה ניכרת בשנים האחרונות כתוצאה קצב העלייה בכמות ה- מפעילות אנושית (תעשייה). CO 2 תכפיל את עצמה תוך 100 שנה. לפי התחזיות העולמיות, כמות ה- CO 2 לאטמוספירה : ישנן מס ' דרכים להפחית את פליטת ה- הורדה בקצב ביעור היערות אחסון פחמן בים שינוי סוג ואופן השימוש במקורות אנרגיה איסוף גזי חממה שנפלטים ממפעלים לדוגמא 14

15 העלאת כושר הייצור הראשוני דישון האוקיאנוסים בברזל עלייה בביומסה של. CO 2 האצות שיספחו את ה- רוב האוכלוסיות נפגעות מחוסר היכולת להגיע למקורות מים ומזון, מחלות שמתפשטות וכו', ולאו דווקא מהאסון טבע עצמו. סוקציה: שינוי מגוון המינים בהתאם לשינויי תנאי השטח. הפרעות הן חלק בלתי נפרד במערכות טבעיות והן משפיעות על מגוון המינים. כאשר יש תנודות קיצוניות (גדולות/קטנות) מגוון המינים הוא נמוך. מגוון המינים הגדול ביותר יהיה כאשר התנודות יהיו ברמה בינונית, לא יותר מדי ולא פחות מדי. חנקן: שחזורים ממבחנים: כ- 79% מהאוויר הם חנקן גזי. תהליכי דה-ניטריפיקציה גורמים לכל שהחנקן במערכת האקולוגית ילך לאיבוד במהירות גדולה יותר. - איננו מהווה צורה זמינה לצומח ולחי. המנה של החנקן באטמוספירה - +, NO 3, NH, NH 4 הצורות האנאורגניות השונות בהן ניתן למצוא את החנקן : 3. N 2, N 2 O, NO, NO2 שלושת הצורות הביולוגיות של החנקן הן: חלבונים, חומצות אמינו ומרכיבי דופן של אורגניזמים כגון כיטין ופפטידוגליקן. + NO 3 תהליך אירובי שצורך NH 4 לניטרט ניטריפיקציה : הפיכת אמוניום אנרגיה. הגורמים המשפיעים על ניטריפיקציה בקרקע: חומציות, איוורור, רטיבות, טמפרטורה, כמות ואיכות החומר האורגני. N 2 אנאירובית, תהליך שמשחרר אנרגיה. NO 3 ל- דה-ניטריפיקציה הפיכת NO2 N 2, אספקת פחמן הגורמים המשפיעים על הדה-ניטריפיקציה בקרקע:נוכחות ph בקרקע, טמפרטורה. מסיס, איוורור הקרקע, אצות בכינרת פורחות באביב בשל עלייה בטמפ', בנוטריינטים ובקרינה. אנרגיה היא חד סטרית ולא מעגלית. חיים לא היו יכולים להתבסס אם לא היה אנזים ביניים שמנטרל את החמצן. האורגניזמים הראשונים היו צריכים לנהל את החמצן בתנאים אנאירובים ע"י סילוק המימן מהמזון. זהו תהליך תסיסה, אחד התהליכים החשובים בהתפתחות. ייבוש החולה השפיע על הכינרת מאחר וירד שיעור הדה-ניטריפיקציה בהחולה. במחזור החנקן בטבע כמות החנקן המקובעת ע"י כלל היצורים מקבעת חנקן פחות מזו המקובעת ע"י האדם. קיבוע חנקן מתבצע ע"י פעילות מטאבולית. זרחן: קריטי לתפקוד הביוספירה בגלל אובדנו הבלתי הפיך אל האוקיאנוסים. זרחן נאבד באוקיאנוסים מכיוון שהוא לא מופיע בתור גז, ואז הוא שוקע במקומות עמוקים. 15

16 באקוסיסטמה משתקמת לאחר שריפה הפותוסינטזה תמיד עולה על סך כל הנשימה. זרחן יסוד קריטי לביוספירה ששוקע בתחתית האוקיאנוסים. CO 2 באטמוספירה מגביר פוטוסינטזה של צמחי יבשה. CO 2 באטמוספירה גורמת לירידה בריכוז האוזון. עלייה ב - הצמחים לא מנצלים את כל הפחמן הדו חמצני שנוצר כתוצאה משריפת דלק פוסילי, CO 2 באטמוספירה. ובנוסף האוקיאנוסים משמשים גורם שמווסת את כמות ה- CO 2 באטמוספירה באזורים ממוזגים מאופיינת ע"י התנודה העונתית של כמות ה - עליה בסתיו שיא בחורף ירידה באביב. פוריות הקרקע ביבשה מוגבלת בדרך כלל ע"י זמינות המים. בים המוגבלות היא של זמינות החומרים האנאורגנים חנקן, פוספט וברזל. פחמן מן האטמוספירה עובר תהליכי שקיעה לשכבות העמוקות וגם דה-מינרליזציה התחרות על מינרלים היא חזקה, ולכן בשכבות הפוטיות של שטח הפנים, ריכוזי המינרלים הם מועטים. כל האוטוטרופים זקוקים לסביבה היכולה לספק פחמן קשור בתרכובת. CO 2 תעלה את הטמפ' הממוצעת של האוקיאנוסים. עלייה בריכוז ה - CO 2 פוטוסינטזה: בסביבה ימית חדירות של קרינה אלקטרומגנטית במים הכי משפיעה על קצב הפוטוסינטזה. יצרנים ראשוניים אינם זקוקים לחלבונים. בעומק בו עוצמת האור יורדת ל- 1% מהעוצמה בפני הים, פוטוסינטזה שווה בערך לנשימה. ניצולת פוטוסינטטית יורדת ככל שוצמת האור עולה. אנרגית השמש היא הדומיננטית ביותר. זרעו בתחילת הקיץ 2 סוגי צמחים : C3 ו- C4 והשקו אותם באותה כמות של מים בסוף הקיץ צמחי ה- C4 יהיו גדולים יותר. גידול של חמניות באחד השדות הראה סימנים של מחסור בזרחן יש לשער שהדישון בדשן זרחני יביא לכך ש: קצב קליטת הפחמן המחושב ליח' שטח עלה יגדל, קצב קליטת החנקן המחושב ליח' שטח קרקע יגדל, קצב הטרנספירציה מהצמחים המחושב לכל החלקה יגדל וזאת בגלל שיש קשר הדוק בין מחזורי החומרים בטבע. הייצור הראשוני בים מוגבל לרוב ע"י מחסור בנוטרינטים. החיים במים: החיים הראשונים שהתפתחו היו מוגבלים לאתרים שהיו מוגנים מקרינת ה- UV ע"י עומק מתאים במים. כתוצאה מתמותת חיידקים המים תעלה כמות החומר האורגני במים כי יפסקו תהליכי הפירוק והמינרליזציה. מחזור המים בטבע אורך כ- 10 ימים בממוצע. 16

17 חמצן: האורגניזמים הראשונים היו חייבים לנהל את החימצון בתנאים אנאירובים, לא ע"י הוספת חמצן אלא ע"י סילוק המימן ממקור המזון, תהליך אנאירובי זה נקרא "תסיסה", והוא מהווה ציון דרך בסיסי לחיים, מתחת לצורות אחרות של מטאבוליזם. אפקט החממה: אפקט החממה נותר כתוצאה מתפישת אנרגיה הנפלטת מכדוה"א ע"י CO 2 ומתאן המצטברים באטמוספירה ופליטת אנרגיה זאת האטמוספירה, כגון חזרה אל כדוה"א כחום. בין ההשפעות של אפקט החממה על כדוה"א ניתן למנות את התפשטות וגדילת יערות באזורים מדבריים. אנרגיה: זרימת האנרגיה היא חד סיטרית ולא מעגלית. המקור העיקרי לדלק של אנרגיית היתוך על פני כדוה"א הוא מימן. יונקים החיים באזורים קרים גדולים יותר ולכן פחות מפסידים חום. מקור הדלק להיתוך הוא מימן. מארגי מזון: התרבות של אצות בכינרת נובעת בעיקר מ: עלייה בטמפ' המים, עלייה בכמות הקרינה היומית ועלייה בריכוז הנוטריינטים במים. בקיץ יורדת כמות האצות בכינרת בשל מחסור בנוטריינטים. אם בע "ח שניזון מצמחים וחיות יעבור להיות שניוני נדרש שטח גדול יותר לקיומו. מיני מפתח הם מינים בעלי יחס הפוך בין הביומסה שלהם לבין השפעתם על מארגי המזון. יצורים הטרוטרופים צריכים לגדול בסביבה שתספק להם חומרים אורגנים. יצורים אוטוטרופים זקוקים למימן בתרכובות שונות. respnse Functinal הקשר בין מס' הנטרפים לבין מס' הטורפים ליח' טורף. האקוסיסטמה: מצב הצבירה הנפוץ ביקום הוא פלזמה. הביוספירה חללית מאוישת. באטמוספירה מחזור המים מהיר מזה של הפחמן וזה של הפחמן מהיר מזה של החמצן. במפעל טיהור שפכים ישנה מניעת מפגעי ריח, הקטנת כמות הפתוגנים בקולחין, מים לשימוש וצמצום פגיעה בגופי המים אליהם מגיעים הקולחין. במצב של סוקציה המתקרבת לקראת קליימקס מספר המינים עולה אך מספר הפרטים יורד. 17

18 אנו לומדים על הרכב האטמוספירה בשנים האחרונות לפי הרכב בועיות הגזים בכיפת הקרח באנטארטיקה. באקוסיסטמה טבעית יבשתית בדר"כ נשימת כל היצורים באקוסיסטמה שווה לפרודקטיביות נטו. כמות גדולה של ביומסה באקוסיסטמה מסויימת כלשהי מעידה על: פרודקטיביות ראשונית גבוהה, פעילות נמוכה של צמחונים, פעילות נמוכה של מפרקים. באקוסיסטמה בש "מ סכום הנשימות של כלל הצרכהים שווה לפוטוסינטזה נטו. ברמת סוקציה בינונית נמצא את שונות המינים הגבוהה ביותר. באקוסיסטמה טבעית יבשתית מספר היצרנים (בדר"כ) גדול ממספר הצמחונים. שונות: באקוסיסטמה של הים הפתוח בדר"כ הצמחים יותר קטנים מאשר ביבשה. כמות גודלה של ביומסה באקוסיסטמה כלשהי מעידה על פרודקטיביות ראשונית גבוהה, פעילות נמוכה של צמחונים ופעילו נמוכה של מפרקים. פרודקטיביות נטו שווה לנשימה בנק' שיווי המשקל. המהלך התחדשות חורש לאחר שריפה פרודקטיביות ברוטו גדולה מנשימה. טבלת חיים צריכה: תמותה, ילודה וגדילה. הנושאים הנחקרים באקולוגיה: יחסים בין אוכלוסיות, השפעות של הסביבה ברמה התאית והשפעת הסביבה הא-ביוטית על הביוטית. אפקט קוריוליס נגרם בגלל נטיית כדוה"א. בצפון הרוחות נוטות ימינה ובחצי הדרומי שמאלה. סימביוזה מגדילה את ניצול המזון. מאמר מדעי מאמר המציג נתונים אורגינלים ממחקר מדעי ואשר הותר לפרסום בעיתונות מקצועית רק לאחר שיפוט וביקורת של חוקרים אחרים. טמפ' נמוכה גורמת לפיגמנטים שחורים. המשותף לטריפה והפרעה פיזיקלית הקטנת צפיפות האוכלוסיה. ייבוש החולה גרם לעלייה בכמות הניטראט המגיעה לכינרת ונוצרה ירידה בדה- ניטריפיקציה. הצפה מחדש של שטחי עמק החולה מכוונת בין השאר לכך שיקטנו ריכוזי המינרלים במי הירדן שזורמים מעמק זה לכיוון הכינרת. הגורם המגביל את השימוש במיקרואורגניזמים לטיהור זיהומי נפט בים הוא זמינות החנקן והזרחן. This Dcumend was written by Dana Schwartz All rights reserved